החלטה בתיק בש"א 155529/06

בפני בקשה להורות על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט באשקלון.

1. זוהי תביעה לשיפוי לפי סעיף 9 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפיצויים") שהגישה המשיבה, קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית") כנגד המבקשות, נהגת רכב ובעלת רכב, להשבת תשלומים והוצאות ששולמו על ידי קרנית לנפגעת בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 27.10.03.

טענות המבקשות

2. הנתבעות באמצעות בא כוחן, מבקשות להעביר את הדיון בתובענה לבית המשפט בעיר מגוריהן - אשקלון. לטענתן' קרנית בהיותה תאגיד סטטוטורי, מהווה למעשה את זרועה הארוכה של מדינת ישראל ויש לראותה כמי שסניפיה פרושים בכל רחבי הארץ. לכן, הן סבורות כי סמכות השיפוט המקומית קנויה  לבית המשפט באשקלון.

3.  טענה זו של המבקשות נסמכת על הוראת תקנת משנה 3(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן:" התקנות"). תקנה 3(א1) קובעת כדלקמן:

"על אף האמור בתקנת משנה (א), היה לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית המשפט באותו מקום שיפוט".

טענות המשיבה

4. התובעת טוענת בתשובתה לבקשה, כי סמכות השיפוט המקומית לדון בתובענה קנויה  דווקא לבית המשפט בתל אביב. טענתה נשענת הן על תקנה 3 (א) (3) לתקנות והן על החלטות שונות אותן היא מצרפת לתשובתה.

5. תקנה 3 קובעת כדלקמן:

"3. תובענה שאינה במקרקעין

(א) תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים."

6. תקנה 3 דלעיל מונה 5 חלופות להקניית סמכות מקומית. די בהתקיים אחת מהחלופות כדי להקנות את הסמכות המקומית לבית המשפט אליו הוגשה התובענה.  המשיבה טוענת כי החלופה הרלבנטית במקרה הנדון היא החלופה הקבועה בתקנה 3(א)(3) ומאחר ומשרדה מצוי בדרך מנחם בגין 23 בתל אביב, הרי שסמכות השיפוט המקומית קנויה לבית המשפט בתל אביב.  

דיון

7. המחלוקת הניטשת בין המבקשות למשיבה אחת היא: איזו מן ההוראות המובאות לעיל היא הגוברת; האם הוראת תקנה 3(א)(3) לתקנות, כטענת המשיבה, שאז סמכות השיפוט המקומית קנויה לבית המשפט בתל אביב או שמא הוראת תקנת משנה 3(א1) היא הגוברת, כטענת המבקשות, שאז הסמכות המקומית קנויה לבית המשפט באשקלון.   

8. המשיבה מצרפת לתגובתה החלטות קודמות לתמיכה בטענותיה. החלטות אלו אינן יכולות לשמש תימוכין למקרה שלפנינו מאחר והן אינן מיישבות את המחלוקת דנן. החלטתה של כבוד השופטת דודקביץ בת.א. 14281/03,  חיים צרפתי נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, עוסקת בתחרות שבין שתי חלופות בתוך תקנת המשנה 3(א), וכן בשאלת פרשנותה של תקנת משנה 3(א)(3). יפים הדברים גם לגבי החלטתו של כבוד השופט שינמן , ת.א. 16513/04 (בש"א 160211/04) דניאל שושנה נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.   

9. גם האמור ברע"א 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג פ"ד מט(2) 731 אינו יפה לענייננו אנו. פ"ד זה ניתן ביום 6.12.95 לפני תיקון תקנה 3 לתקנות על ידי הוספת תקנת משנה 3(א1)   [פורסם בתקנות סדר הדין האזרחי ( תיקון מס' 2 ), התשנ"ז -1997, קובץ התקנות 5855, כ"ט באלול התשנ"ז 1.10.1997, 1261, בעמ' 1262. ואשר תוקנה בשנית לנוסחה הנוכחי בתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 2 ), התשנ"ח - 1998, קובץ התקנות 5911, כ"ב בתמוז התשנ"ח, 16.7.1998, 1019, בעמ' 1024] וממילא הוא אינו מיישב את המחלוקת בה עסקינן.